הונדרטוואסר האדריכל, תיעב קו גיאומטרי ישר ("כליו של השטן", כך כינה אותם). בבנייניו, קשה למצוא קו ישר. בנוסף, היה חסיד של צבעוניות, טבע ואינדיבידואליות. בנייניו, אשר אין האחד דומה למשנהו, משופעים בצבעים עזים, צורות הרמוניות המזכירות יצורים חיים, צמחייה מסיבית ושלל המצאות מקוריות. רוח וקו חשיבה שונה זה, הוא נר לרגלי עו"ד תומר אברהמי, אשר מנסה בעשייתו להיות שונה ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי.

הונדרטוואסר טען, שאדריכלות מודרנית, אינה יכולה בשום אופן להיחשב כאמנות ובתים, יש לעצב לפי המנטליות וחוש האסתטיקה של דייריהם העתידיים.

בשנת 1972 , פרסם מניפסט הקרוי "זכות החלון שלך – חובת העץ שלך", בו הטיף לקדם דיור איכותי יותר, שלכל אדם השוכר דירה, צריכה להיות הזכות, לצבוע ולקשט את הקיר החיצוני שמסביב לחלונו, כך שניתן יהיה לראות מרחוק את האינדיבידואליות של הדייר…."רק מי שחושב באופן יצירתי ישרוד בעולם הזה ובעולם הבא"… כתב. רוח זו, מדייקת את העשייה המשפטית במשרדנו – עשיית צדק ושמירה על קיום החוק מתוך ראייה מרחבית ויצירתית, המאפשרת פתרונות והסכמים, מתוך חשיבה אחרת תוך הקפדה רבה ותשומת לב לאנשים ולפרטים.

בד בבד עם עיסוקו זה, הוא צייר ידוע שם. עבודותיו, מגלמות את רגישותו כמו ספר פתוח של הגורל. הן מתרגמות את האינטואיציה שלו לתמונות, שבהן באים לידי ביטוי כיוונים עיקריים של חשיבתו, פעילותו וחזונו החברתי. יש בם, זעקה של תקווה ביופי – תנאי שאין בלתו, להתפתחות האדם ובעטיו, מביא לניצחונו הסופי של היופי הטהור על פני הכיעור המזהם.

ציוריו המרהיבים, המוצגים במשרדנו, נראים במבט ראשון ילדותיים למדי. סגנונו כונה (בנימה בלתי-ביקורתית) "כבד, פרימיטיבי ומיושן". בציוריו כבבנייניו, השתמש בצבעים עזים (בעיקר בשבעת צבעי הקשת) ובקווים עבים ובלתי-ישרים. הוא היה "קולוריסט"; לצבעים בציוריו, חשיבות לא-פחותה מזו של הצורות. הונדרטוואסר, נחשב למעצב מוכר. בין השאר עיצב בגדים, כרזות, מטבעות ודגלים . דגל שעיצב בשנת 1978 היה דגל שלום למזרח תיכון – על רקע לבן – מגן דוד כחול מרחף מעל חצי סהר ירוק. קנצלר אוסטריה דאז ב. קרייסקי, שלח את ההצעה למנהיגי האזור ואלה דחו אותה. שמעון פרס אמר להונדרטוואסר, שהוא "רותם את העגלה לפני הסוסים"…. הדגל הידוע ביותר הוא דגל הקורו, דגלה האלטרנטיבי של ניו זילנד, אותו העניק לתושבי המדינה לאחר שקיבל אזרחות ניו – זילנדית בשנת 1983 .